מה אומרים לאבלים: ניחום אבלים, הודעות תנחומים ודוגמאות

הנוסח המסורתי

ביציאה מבית האבל נוהגים לומר: "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים". בקהילות ספרדיות רבות אומרים גם "מן השמים תנוחמו". כששומעים על פטירה, יש שאומרים "ברוך דיין האמת". ובכתב, המשפטים המקובלים הם "משתתפים בצערכם", "יהי זכרו ברוך" ו"לא תדעו עוד צער".

בבית האבל: כמה כללים פשוטים

• תנו לאבלים לפתוח. על פי המסורת, המנחמים לא פותחים בשיחה עד שהאבל מדבר. גם בלי קשר למסורת, זה פשוט נכון: אולי הוא רוצה לדבר עליו, ואולי על משהו אחר לגמרי.
• הקשיבו יותר משאתם מדברים. שתיקה ליד מישהו היא לא כישלון. היא נוכחות.
• ספרו זיכרון. הדבר הכי מנחם שאפשר להביא הוא סיפור על האדם שנפטר, במיוחד סיפור שהמשפחה לא מכירה.
• אל תאריכו. עשרים דקות עד חצי שעה בדרך כלל מספיקות. יש עוד אנשים, והאבלים עייפים.
• בדקו את שעות הביקור. בדרך כלל המשפחה מודיעה מתי היא מקבלת אורחים. מותר לנחם אבלים גם בשבת, ויש שמבקרים בשבת, אבל משפחות רבות לא מקבלות אורחים בשבת: כבדו את השעות שהמשפחה מסרה.
• אוכל עוזר. בבית אבלים מבשלים מעט ומארחים הרבה. ארוחה מוכנה, בתיאום עם מישהו מהמשפחה, היא עזרה אמיתית.

מה עדיף לא לומר

• "אני יודע בדיוק מה אתה מרגיש." גם אם עברתם אובדן דומה, כל אבל שונה.
• "לפחות הוא חי חיים ארוכים." "לפחות הוא לא סבל." ה"לפחות" מקטין את הכאב.
• "הכול לטובה." "זה היה רצון האל." אם האבלים אומרים את זה בעצמם, אפשר להסכים. להם לא אומרים את זה.
• "תהיה חזק." אין צורך. מותר להם להיות חלשים עכשיו.
• שאלות על נסיבות המוות. אם ירצו לספר, יספרו.

הודעת תנחומים בכתב: דוגמאות

לחבר או לחברה קרובים

לקולגה

למשפחה שמכירים פחות

כשעבר זמן

אחרי השבעה

רוב התמיכה מגיעה בשבוע הראשון ונעלמת. דווקא אחר כך (בשלושים, בחג הראשון, ביום השנה) הודעה קצרה שווה הרבה. רשמו לעצמכם את התאריך. המחשבון יגיד לכם מתי יום השנה.

ואם המשפחה פתחה דף זיכרון, זה המקום לכתוב בו את הזיכרון שלכם. הוא יישאר שם, והמשפחה תקרא אותו גם בעוד שנים, הרבה אחרי שהודעת הווטסאפ תיקבר בשיחה.