מחשבון שבעה ושלושים

איך סופרים את השבעה ואת השלושים

השבעה והשלושים נספרים מיום הקבורה, לא מיום הפטירה. יום הקבורה הוא היום הראשון, גם אם הקבורה הייתה אחר הצהריים, ומקצת היום נחשב ככולו: קמים מהשבעה בבוקר היום השביעי, אחרי שחרית, והשלושים מסתיימים עם הנץ החמה ביום השלושים. קבורה שהסתיימה אחרי צאת הכוכבים, כמו בהלוויות לילה בירושלים או במוצאי שבת, שייכת ליום העברי הבא. שבת ופורים נספרים בשבעה, אף שלא מתאבלים בהם בפרהסיה. מה נוהגים בימי השבעה

חג בתוך השבעה או השלושים

• חג שנכנס באמצע השבעה מפסיק אותה כשהוא נכנס, אם האבלות כבר התחילה, אפילו רק בחליצת נעליים. הימים שלפני החג נחשבים כשבעה, וימי החג נספרים בשלושים: אחרי פסח השלושים מסתיימים בז׳ באייר, אחרי שבועות בכ״ב בסיוון ואחרי סוכות בא׳ בחשוון, בישראל ובחו״ל כאחד. על אבא ועל אמא, ראו להלן.
• ראש השנה ויום הכיפורים נחשבים לעניין זה כחגים: שבעה שהתחילה לפני ראש השנה מסתיימת בכניסתו, ויום הכיפורים מבטל את השלושים; שבעה שהתחילה לפני יום הכיפורים מסתיימת בכניסתו, וסוכות מבטל את השלושים.
• חג שנכנס אחרי השבעה, בתוך השלושים, מבטל את המשך השלושים, גם כשהיום השביעי חל בערב החג.
• על אבא ועל אמא החג לא מתיר להסתפר, ומנהגי שנים-עשר החודשים נמשכים. לכן המחשבון מציג במקרה הזה את היום השלושים מהקבורה.
• קבורה בחול המועד: השבעה מתחילה אחרי החג. בחו״ל היום האחרון של החג (יום טוב שני) נספר כיום הראשון, אף שלא יושבים בו; בישראל היום הראשון הוא היום שאחרי החג, ומתחילים לשבת במוצאי החג. השלושים נספרים מיום הקבורה, וימי החג בכללם. על שמיני עצרת יש שני מנהגים: אשכנזים סופרים אותו כיום אחד, ולפי פסיקת הרב עובדיה יוסף, שרבים מהספרדים נוהגים כמותה, כשבעה; לכן אחרי קבורה בחול המועד סוכות מוצגים שני תאריכים, אלא אם האבלות היא על אבא או אמא.

מתי המחשבון מפנה לרב

כשמי שאבל שמע על הפטירה רק אחרי ההלוויה; כשהקבורה הייתה בשבת, ביום טוב, ביום הכיפורים או בראש השנה; כשהקבורה הייתה בערב חג ולא ברור אם האבלות התחילה לפני כניסתו; וכשהקבורה הייתה בערב ראש השנה או יום הכיפורים והאבלות לא התחילה לפני כניסתם. יש עוד מקרים שהמחשבון לא יודע לזהות, ובהם כדאי לשאול מאיזה יום לספור: כשהקבורה הסתיימה בין השקיעה לצאת הכוכבים, כשמי שאבל כבר התפלל ערבית לפני שהקבורה הסתיימה, וכשהוא לא היה בקבורה, למשל כשהיא בישראל והוא בחו״ל.

שנת האבל והקדיש על הורה

על אבא ועל אמא האבלות נמשכת שנים-עשר חודשים עבריים מיום הקבורה, ולא יותר, גם בשנה מעוברת. בשנה רגילה נוהגים האשכנזים לשמור את המנהגים גם ביום השנה הראשון עצמו; בשנה מעוברת שנים-עשר החודשים מסתיימים חודש לפני יום השנה, ולא חוזרים לאבלות ביום השנה. אשכנזים אומרים קדיש אחד-עשר חודשים מהקבורה, ובקהילות ספרדיות ומזרחיות רבות מפסיקים לשבוע בתחילת החודש השנים-עשר וחוזרים לומר עד סוף שנים-עשר החודשים. יום השנה עצמו נקבע לפי התאריך העברי של הפטירה, ומחשבון יום השנה מחשב אותו לעשר השנים הבאות. מה נוהגים בשנת האבל