שבעה, שלושים, אזכרה ויום השנה: מה עושים ומתי
אחרי ההלוויה מגיע לוח זמנים שרוב האנשים פוגשים בפעם הראשונה בדיוק כשהם הכי פחות פנויים ללמוד אותו. זה סיכום פשוט של הזמנים המרכזיים, של המנהגים הנפוצים, ושל מה צריך לארגן לאזכרה.
עודכן · 7 דקות קריאה
המנהגים שונים מקהילה לקהילה ומבית לבית. המדריך מתאר את המקובל; לשאלות הלכתיות פנו לרב.
השבעה
שבעת הימים הראשונים, שנספרים מיום הקבורה. המשפחה הקרובה (הורים, ילדים, אחים ובני זוג) יושבת בבית, ומנחמים באים לבקר. נוהגים להתפלל בבית במניין, והאבלים אומרים קדיש. השבעה מסתיימת בבוקר היום השביעי, ורבים יוצאים אז יחד לקבר.
השלושים
שלושים יום מהקבורה, כולל ימי השבעה. בסיום השלושים נהוג לערוך אזכרה ליד הקבר, ובישראל רבים מקימים את המצבה באותו מועד. יש שמסיימים בו לימוד של מסכת משניות לעילוי נשמת הנפטר. עד סוף השלושים נוהגים האבלים בכמה הגבלות (למשל, לא להסתפר ולא להשתתף בשמחות), והפרטים משתנים לפי מנהג.
שנת האבל
על הורים, האבלות נמשכת שנים-עשר חודשים. הבנים אומרים קדיש: אשכנזים אחד-עשר חודשים, ובקהילות ספרדיות ומזרחיות רבות מפסיקים לשבוע אחד בתחילת החודש השנים-עשר, וחוזרים לומר עד סוף שנים-עשר החודשים. רבים נמנעים במשך השנה משמחות ומהאזנה למוזיקה. על קרובים אחרים האבלות מסתיימת בשלושים.
יום השנה (האזכרה)
בכל שנה, בתאריך העברי של הפטירה. המחשבון מחשב אותו לעשר השנים הבאות. יום השנה מתחיל בערב שלפניו. נוהגים להדליק נר נשמה בערב, לומר קדיש בתפילות, לעלות לתורה בשבת שלפני, לעלות לקבר ולתת צדקה לעילוי נשמתו. יש שנוהגים לצום ביום השנה של הורים.
יזכור והשכבה
אשכנזים אומרים בבית הכנסת תפילת ״יזכור״ לזכר הורים וקרובים ארבע פעמים בשנה: ביום כיפור, בשמיני עצרת, ביום האחרון של פסח ובשבועות. נוהגים להתחייב לתת צדקה לעילוי נשמתם. בקהילות הספרדיות ועדות המזרח לא אומרים יזכור בנוסח הזה; שם אומרים השכבה.
איך מארגנים אזכרה: רשימה מעשית
- קובעים את התאריך: יום השנה העברי, או שלושים יום מהקבורה אם זו אזכרת השלושים. אם הוא חל בשבת או בחג, העלייה לקבר נעשית בדרך כלל ביום שלפני או שאחרי.
- מודיעים למשפחה ולחברים: בקבוצת הווטסאפ, בטלפון לקרובים המבוגרים, וכשעמוד הזיכרון פתוח לאחרים, בקישור אליו, כדי שגם מי שלא יכול להגיע יהיה שותף.
- דואגים למניין: עשרה גברים לאמירת קדיש, לפי המנהג האורתודוקסי. כדאי לוודא מראש מי מגיע.
- מתאמים את "אל מלא רחמים": רבים מבקשים זאת מחזן, מאנשי חברה קדישא או מבן משפחה שיודע לומר.
- מכינים דברים: מי מדבר, ומה. באזכרה יש יותר זמן מאשר בהלוויה, ומקום לסיפורים. איך כותבים הספד
- מביאים לקבר: אבנים קטנות להניח על המצבה, ספרי תהילים, ומים לנטילת ידיים ביציאה מבית העלמין. למה שמים אבן על הקבר
- אחרי הקבר: רבים נפגשים לארוחה או לכיבוד בבית, וזה בדרך כלל הרגע שבו הסיפורים הכי טובים יוצאים. כדאי שמישהו ירשום אותם.
לשמור את מה שנאמר
בכל אזכרה נאמרים סיפורים ששום אחד מהנוכחים לא שמע קודם, ונשלחות תמונות שאף אחד לא ראה. עמוד זיכרון הוא המקום לאסוף אותם. כשהעמוד פתוח לאחרים, מי שהיה שם מוסיף את מה שסיפר, מי שלא היה קורא, ובשנה הבאה הם עדיין שם.
מקום אחד לכל מה שנשאר
עמוד זיכרון שאתם מנהלים: סיפור החיים, תמונות, הקלטות וזיכרונות שבני המשפחה והחברים שולחים ואתם מאשרים. תזכורת לפני כל יום שנה, והכול ניתן להורדה בכל רגע. יצירת העמוד ומילויו בחינם. העמוד נשאר פרטי, ורק אתם רואים אותו, עד שתפתחו אותו לאחרים בתשלום אחד: ₪99 בישראל, $39 מחוץ לישראל. בלי מנוי.
שאלות נפוצות
מאיזה יום סופרים את השבעה ואת השלושים?
מיום הקבורה, לא מיום הפטירה. היום הראשון נספר גם אם הקבורה הייתה בשעות אחר הצהריים, וקבורה שהסתיימה אחרי צאת הכוכבים נספרת מהיום שאחריה. חג שחל בתוך השבעה או השלושים עשוי לקצר אותם: מחשבון השבעה והשלושים מחשב את התאריכים, ובכל ספק שאלו את הרב.
אפשר לערוך אזכרה בלי מניין?
כן. בלי מניין לא אומרים קדיש, אבל אפשר לקרוא תהילים, לספר עליו ולהיות יחד. זו עדיין אזכרה.
מתי אומרים קדיש ומתי מפסיקים?
על הורים, אשכנזים אומרים קדיש אחד-עשר חודשים, ובקהילות ספרדיות ומזרחיות רבות מפסיקים לשבוע בתחילת החודש השנים-עשר וחוזרים לומר עד סוף שנים-עשר החודשים. אחר כך אומרים אותו בכל שנה ביום השנה. על קרובים אחרים, בשלושים הימים הראשונים. המנהגים משתנים.
עוד מדריכים
- איך מספרים לילדים על מוות, והאם לקחת אותם להלוויה ולשבעה
- הקמת מצבה: מתי מקימים, סדר הטקס ונוסח ההזמנה
- עלות מצבה והחזר מביטוח לאומי: דמי קבורה ומענק פטירה
- נר נשמה (נר זיכרון): כמה זמן הוא דולק ומתי מדליקים
- מחשבון יום השנה
- מחשבון שבעה ושלושים
- נר זיכרון דולק
- קדיש יתום
- אל מלא רחמים
- השכבה
- תפילת יזכור
- תהילים לפי אותיות השם
- משניות לפי אותיות השם
- קדיש דרבנן
- מודעת אבל
- נוסח למצבה