זה דף הדגמה. האדם, הסיפורים והזיכרונות כאן בדיוניים — כדי להראות איך נראה דף אמיתי.

שרה כהן

לזכרה

שרה כהן

Sarah Cohen

1938 – 2026

כ״ו טבת תשפ״ו

אמא שלנו. מורה, אופה, ומי שתמיד ידעה מה להגיד.

הסיפור

חיים שלמים

שרה נולדה בחיפה, גידלה שלושה ילדים, ולימדה מתמטיקה בתיכון במשך שלושים ושתיים שנה. היא אפתה חלה כל יום שישי, גם כשכבר לא היה למי.

בקול שלה

מה שהיא כתבה בעצמה

  • מהילדות

    הבית בחיפה היה מעל מאפייה, ועד היום כשאני מריחה לחם טרי בשש בבוקר אני בת שבע.

רגעים

לאורך הדרך

  1. 1938

    נולדה בחיפה

    הראשונה משלוש אחיות, רחוב אחד מהים.

  2. 1961

    פגשה את דוד

    מסיבה בגינה של חברה. חמישים ותשע שנה.

  3. 1968

    נכנסה לכיתה בפעם הראשונה

    תיכון בקריות. נשארה שם שלושים ושתיים שנה.

  4. 1997

    נולד הנכד הראשון

    ומשם, לדבריה, התחיל החלק הטוב.

במילים שלהם

מה שזוכרים

היא באה לכל הופעה של הלהקה של בית הספר, גם כשניגנו רע. במיוחד כשניגנו רע.
אורי שמשתלמיד לשעבר
הסלון הזה. השטיח הזה. אני עדיין זוכרת בדיוק איפה כל אחד ישב.
תמרנכדה
כל שבת אחרי הצהריים היא הייתה שמה תקליט ומסבירה לנו מה לשמוע. לקח לי שלושים שנה להבין שהיא לימדה אותנו להקשיב.
מיכאלבן
לימדה אותי מתמטיקה בכיתה י׳. אמרה לי שאני לא גרועה בזה, אני פשוט ממהרת. חשבתי על המשפט הזה בכל מבחן מאז.
יעלתלמידה
היא לימדה אותי לאפות חלה כשהייתי בת עשרים ולא ידעתי כלום. עמדנו במטבח שלה שעתיים והיא לא נתנה לי לרשום כלום, אמרה שהידיים זוכרות.
רות לויחברה

מה שנשאר בזיכרון

הדברים הקטנים

  • תקליטיםשבת אחרי הצהריים, תמיד
  • הים לפני שבעכשהעיר עוד ישנה
  • עוגת קינמוןהמתכון בכתב ידה
  • ״תמיד יש מקום״התשובה שלה לאורחים שלא הודיעו

להדליק נר

סימן שקט שהייתם כאן, שחשבתם, ושהסיפור עוד נשמר.

9 אנשים הדליקו נר

התמונות בדף הזה הן צילומי ארכיון אמיתיים משנות ה־70, מאוסף דן הדני שבספרייה הלאומית, ברישיון CC BY 4.0. הן לא תמונות של האדם שבדף.

יש לי קשר משפחתי לאדם הזה